נורא דליבא היא תנועה ציבורית המאגדת אנשים איכפתיים שוחרי אמת

פירוש יגאל עמיר לפרשת השבוע
דבר תורה מפי יגאל_עמיר לפרשת השבוע שבת שלום לכולם!
פרשת ואתחנן
משה מציין בפרשתנו, שבעת ההיא – לאחר כיבוש סיחון ועוג , התחנן לה' לעבור את ירדן לראות את הארץ. כלומר: מקבל זאת שלא יוסיף להנהיג את ישראל בכניסה לארץ בגלל חטא מי מריבה, אך מבקש רק לעבור בתור אדם יחיד, כדי לראות את הארץ הטובה שכל כך הרבה שנים ציפה לראות, וכעת על גבולה נמנע ממנו להיכנס, ולמרות תננוניו, ה' לא מסכים גם לכך שיעבור כיחיד, נשאלת השאלה מדוע. ויש לשים לב לתיאור תגובת ה' לתחנוני משה – "וייתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אליי..." )דברים ג:כו(. כלומר: למענכם – אתם הדור שנכנס לארץ – ה' לא נענה לבקשתי לעבור את הירדן אפילו כיחיד. ונשאלת השאלה: מה יזיק לעם ישראל אם משה יעבור את הירדן, ומה מועיל להם זה שיישאר בעבר הירדן המזרחי וימות שם? וכן, בפרשה הקודמת נאמרה לשון אחרת – "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמור: גם אתה לא תבוא שם" )דברים א:לז(, משמע שבגללכם ה' כועס על משה ולא למענכם? וצריך לומר: ששם דיבר משה לדור האבות, שחטא בחטא המרגלים, והם אכן גרמו גם למשה לחטוא בחטא מי מריבה, כפי שהסברנו בפרשה הקודמת, שחטא הדיבור לרעה על הארץ של העם גרם לחטא הדיבור של משה במי מריבה. אך כעת, משה מדבר אל דור הבנים שניכנס לארץ ולא חטא בחטא המרגלים ולא גרם לחטאו של משה ולאי כניסתו לארץ, אך עם זאת, חטא בעוון פעור ולצורך כפרת חטא זה צריך משה למות ולהיקבר שם, מול בית פעור, ולכן נאמר כאן מייד בסוף העניין – "ונשב בגיא מול בית פעור" )דברים ג: כט( שלכאורה פסוק זה לא קשור לא לעניין הקודם ולא לעניין הבא, אלא בא לרמוז לנו את סיבת דחיית בקשתו של משה להיכנס לארץ – "מול בית פעור". וכן בסוף פרשת ברכה, כשמובא עניין מותו של משה נאמר – "וימות שם משה עבד ה', בארץ מואב, על –פי ה', ויקבור אותו בגיא בארץ מואב מול בית פעור..." )דברים לד:ה-ו(, משמע שזה תפקידו של משה במותו, להיות תרופת נגד לאוון פעור ששיך דווקא לדור הבנים הנכנס לארץ. ויש לשים לב שהפעם הראשונה שבה נאמר למשה שלא ייכנס לארץ גם בתור יחיד ולא רק כמנהיג, היה לאחר אוון פעור בפרשת פינחס, שאז אומר ה' למשה שיעלה אל הר העברים לראות את הארץ ולמות שם, כי לא הקדישו במי מריבה לעיני בני ישראל. ומדוע נוסף עונש זה דווקא אז? כי למשה הייתה הזדמנות לקדש את ה' לעיני בני ישראל באוון פעור ולעשות מעשה פינחס, ואז היה מתקן את זה שלא קידש את ה' לעיני בני ישראל במי מריבה. וכאשר לא עשה זאת והשאיר העניין לפינחס, נגזר עליו לא להיכנס לארץ גם בתור יחיד ולהישאר שם מול בית פעור, ומותו וקבורתו שם מכפר על ישראל הנכנסים לארץ מאוון פעור. כפי שנאמר בירמיהו – "הצדיק אבד ואין איש שם על לב, ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק. יבוא שלום, ינוחו על משכבותם הולך נכוחו" )ירמיהו נז:א-ב( – שכאשר צריכה לבוא פורענות על ישראל, ה' אוסף אליו את הצדיק ובכך מתכפר על הדור ובא להם שלום. לכן משה נאסף למען הדור הנכנס לארץ, וה' מתעמר בו במקום בהם.



.