חדשות

07.01.21. יורם שפטל דורש: לא להחיל על יגאל עמיר את "חוק יגאל עמיר"

עו"ד שפטל פנה לוועדה המיוחדת לקציבת עונשם של אסירי עולם בבקשה לקצוב את עונשו של יגאל עמיר, אותו הוא מייצג. בפנייתו שפטל מציין, בין היתר:

נדהמתי מהפנייתו של מרשי לסעיף 30א' לחוק שחרור על תנאי ממאסר תשס"א ("מצאה ועדת שחרורים מיוחדת שאסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה פעל ממניע פוליטי-אידאולוגי, יראו לענין סעיף 29 כאילו המליצה הועדה שלא לקצוב את עונשו של האסיר…")

למותר יהיה להכביד מילים כי עסקינן בחוק אישי (פרסונלי), צופה פני עבר (רטרואקטיבי), נוגד בצורה בוטה את עיקרון החוקיות, ראה סע' 3(ב) בחוק העונשים:

" חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו כדין או לפני תחילתו, לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש" ….

ברי כי תחולתו של סע' 30א' אינה יכולה לחול על מרשי.

אפילו אם נתעלם מכך שהחוק הינו גם אישי גם חל כביכול בדיעבד וגם נוגד את עיקרון החוקיות, כניסוח בסע' 3 לחנ"ש, כי אז גם כן מדובר בדבר חקיקה שלא קיים בשום מדינה דמוקרטית, אפ כי אין כמעט מדינה דמוקרטית שלא התנקשו בה  בראש הממשלה ו/או בנשיא ו/או במלך.

כך לדוגמא בארצות הברית בין השנים תרכ"א (1861) עד שנת תרס,א (1901)התנקשו בחייהם של שלושה נשיאים מכהנים… חרף זאת, לעולם לא חוקק חוק מיוחד נגד מתנקש בחייו של נשיא אמריקאי

הנשיא הצרפתי דה-גולף לאחר שהתברר בשנת תש"ך (1960) כי בכוונתו להעניק עצמאות לאלג'ריה, היו כעשרים ניסיונות התנקשות בחייו, על ידי המחתרת האו.א.אס. חרף זאת, איש בצרפת לא העלה בדעתו לחוקק חוק מיוחד נגד מתנקשים כגון דא.

בכך גם כן יש כדי להראות עד כמה עסקינן בחוק נואל שיש לסלקו מספר החוקים (ויפה שעה אחת קודם, במיוחד כאשר מתבקשת הפעלתו בדיעבד).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *