בירור האמת לגבי ההתנקשות ברבין

המאבטחים שהכניסו את רבין לרכב (כולל יורם רובין) כלל לא הבחינו שהוא נפצע

קטעים מעדויותיהם בחקירה במשטרה

יורם רןבין – העדות ניתנה 05.11.95 בבית החולים איכילוב, לצוער יוני הירשהורן

…ואז פתאום המשכתי באמת לחצוץ בינו (רבין) לבין הקהל חצי ימינה, אז היה הירי הזה. בערך 1.5-2 מטר לפני האוטו שמעתי ירייה מכאן, ממש אחורה ושמאלה. היה ברור לי שזה ירייה. קפצתי על יצחק, תפסתי אותו במין צורה כזאת, אני לא זוכר, ונפלנו שנינו על הארץ. עכשיו אני לא יודע אם זה בגללי או בגלל הכדור שהוא קיבל, אבל הרגשתי ששנינו על הארץ…

זיהיתי הפסקת ירי. ראיתי שהיה מטה, וזיהיתי. אמרתי (לעצמי) תקלה באקדח. מישהו קפץ. אמרתי לו "יצחק, אתה שומע רק לי, לאף אחד אחר אתה לא שומע", ותוך כדי תנועה הוא עוזר לי לקום. זאת אומרת, הוא שיתף איתי פעולה. יכול להיות זה השלב הראשון של איבו הכרה, אני לא יודע מה.

זינקנו, בפירוש שינקנו. אחרי זה, כשאני משחזר איך בן אדם בגיל כה, איך יכולנו לקפוץ ככה. שכבנו שנינו על המושב האחורי…

היה מצב שהינו אנוכי וראש הממשלה מוטלים על הכביש. תוך כדי המצב הזה הרגשתי את פגיעת הכדור באזור היד השמאלית. הרמתי את ראש ממשלה ודחפתי אותו בתוך הרכב. (אני רוצה) לציין כי לפני שנכנסתי לרכב, צעקתי לנהג מנחם דמתי 'סע מפה'. תוך כדי נסיעה שאלתי את ראש הממשלה אם הוא נפגע והוא ענה לי שהוא חושב שכן. וממש לאחר שסיים את דבריו הבחנתי כי הוא מאבד את ההכרה…

ש.ג.,- העדות ניתנה נינתה ב-26.11.95 במשרדי יאח"פ בפתח תקווה, לחוקר רפ"ק יואב גזית.

כשהתקרבנו לרכב שמעתי שלוש יריות, כשתוך כדי המטח שמעתי קריאות ברורות 'לא אמיתי, לא אמיתי'. לא שמעתי מי צעק. זה היה ברקע והיה מאוד ברור. תוך כדי המטח זינקתי לעבר ראש הממשלה והמאבטח הצמוד שלו (יורם רובין). לא שמעתי שום קריאת כאב מראש הממשלה או מהמאבטח שלו, לא הבחנתי בסימני דם כלשהם. אני והמאבטח הצמוד הכנסנו את ראש הממשלה לתוך רכבו. (רובין) זינק איתו ביחד פנימה והרכב מילט את עצמו במהירות מהמקום… ורק כעבור זמן מה נודע לי שמר רבין נפגע.

י.ש. – העדות נינתה ב-19.11.95, במשרדי יאח"פ בפתח תקווה, לחוקר רפ"ק אמיל אלהרר

אר הגעתי לאזור הירי, אני רואה שמכניסים את ראש הממשלה לרכבו… ובשלב זה לא ידעתי אם ראש הממשלה נפגע. אני ידעתי שראש הממשלה נפגע מהירי רק כאשר הגעתי לאיכילוב כעשר דקות לאחר הירי.\

ע.א. – העדות נינתה ב-17.11.95, במשרדי יאח"פ בפתח תקווה, לחוקר סה"צ עופר גמליאל

..תוך כדי זה (הזזת ארגז עם הציוד הטכני) נשמעה על ידי ירייה אחת, ובמקביל לירייה צעקות 'זה לא אמיתי, זה לא אמיתי'. הפניתי מבט לכיוון ראר הממשלה, וראיתי אותו שוכב ליד הדלת השמאלית האחורית ועליו יורם רובין, מפקד הצוות הצמוד. המרחק ממני כ2-2.5 מטר. רצתי לעבר ראש הממשלה, צעקתי ליורם להכניס את ראש הממשלה לרכב, וסייעתי בעדו. ראש הממשלה הוכנס לרכב במהירות ובתוך 2-4 שניות הרכב יצא מהמקום. חזרתי לכיוון ממנו באתי… לאחר מספר ניסיונות לברר אם ראש הממשלה נפצע, נסעתי במהירות לבית החולים איכילוב.

העדויות הובאו במאמר ל משה זונדר "כך הפקרנו את ראש הממשלה", מעריב, סוף שבוע, 27.09.96

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *